הסכמים קיבוציים כלליים נחתמים בין שני צדדים, היינו בין ההסתדרות הכללית כארגון העובדים היציג והגדול במדינה, לבין ארגוני המעבידים.
הסכמים אלה מיועדים להסדיר נושאים מוגדרים שיכולים להיות נשוא להסכם על פי חוק הסכמים קיבוציים התשי”ז – 1957, והמיועדים לחול על מרבית העובדים במשק. להסכם כזה יכול שתצטרף – לפי העניין – גם המדינה, כמעביד. הסכמים אלה מסדירים נושאים כגון תוספת-יוקר, נסיעות (החזר הוצאות נסיעה), חמישה ימי עבודה בשבוע, דמי הבראה, ביטוח מחלה, קיצור שעות עבודה שבועיות.
הסכם קיבוצי כללי / ענפי
קיים סוג-משנה של הסכם קיבוצי כללי, שנועד להסדיר שכר ותנאי עבודה בענפים מסוימים (כגון: מתכת, מזון, טכסטיל, חקלאות, בנין) ואזי מדובר בהסכם קיבוצי ענפי. בין הנושאים המוסדרים בהסכמים אלה ניתן למנות: שכר לפי תעריפים, תוספת וותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, חופשות מיוחדות, דמי חגים, הודעה מוקדמת, ביגוד.
צו הרחבה
זכויות שמקורן בהסכמים הקיבוציים הענפיים ואחרים, תקפות בדרך כלל מעבר לצדדים שעליהם חלות הוראות ההסכמים במישרין, היינו על כל העובדים בענף או במשק. זאת מכוח הוראות צווי ההרחבה שמתקין שר הכלכלה בהתאם לחוק ההסכמים הקיבוציים. השר מוסמך לקבוע בצו, כי הוראות הסכם קיבוצי מסוים, או חלק מהוראותיו יחולו גם על עובדים ומעבידים נוספים. דוגמא לכך – תוספת היוקר. תוספת זו היא תשלום תקופתי הניתן לעובד כפיצוי בעד התייקרויות מוצרים ושירותים בפרק זמן מוגדר. התשלום מבוצע מכוח הסכם קיבוצי כללי שנחתם מדי פעם בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים העסקיים, שבעקבותיו בא צו הרחבה המחיל אותו על כלל העובדים והמעבידים בישראל.
בפסיקה נקבע כי צו הרחבה ענפי אינו חל רטרואקטיבית על התקופה שקדמה לתאריך פרסומו ברשומות.
הסכמים קיבוציים מיוחדים
הסכמי עבודה קיבוציים מיוחדים מסדירים את תנאי העבודה, השכר וזכויות נוספות במפעל מסוים או אצל מעביד מסוים. הסכמים אלה מעניקים תנאי עבודה טובים יותר מאלה שנקבעו בהסכמים הענפיים, תוך מתן ביטוי לנסיבות המיוחדות למקום העבודה הספציפי. הסכמים אלה נחתמים בין נציגי העובדים מצד אחד לבין המעביד מצד שני. אשר לוועד העובדים – כלל העובדים במקום העבודה בוחר בנציגים המייצגים אותם כלפי המעביד בנושאי הפרט ובנושאים כלליים, יחד עם מועצת הפועלים (המרחב) שבתחומה נמצא מקום העבודה.
לוועד העובדים מעמד הקבוע בחוקת ההסתדרות והוא נבחר ופועל בהתאם להוראות תקנונים שאושרו לעניין זה. הוועד הוא התא הראשוני של ההסתדרות והאיגוד המקצועי והוא עומד על משמר יישום ההסכמים הכלליים, הענפיים והמקומיים. כמו כן מארגן הוועד ומקיים פעילויות תרבות, חברה, רווחה, ספורט ועוד.
הסכמי העבודה הקיבוציים המיוחדים יכולים רק להוסיף זכויות על אלו הקיימות על פי חוק או אלו המעוגנות בהסכמים קיבוציים כלליים. אין עובד יכול לוותר על זכות מוקנית על פי חוק או על פי הסכם קיבוצי. גם אם הוחתם על כתב ויתור כאמור, הוויתור איננו תקף.
עוד באותו נושא…
המדריך לזכויות עובדים – לא מה שחשבת
זכויות עובדים כמעסיקים יש לתת את הדעת על זכויותיהם של עובדים לא רק כדי להימנע מתביעות וסכסוכי עבדה אלא גם כדי להבטיח אווירה טובה במקום
חופשת לידה- מי זכאי? כמה? ולמה?
החוק בישראל מבקש להסדיר מגון מצבים שעלולים להופיע במערכת היחסים בין מעסיק ועובדיו ואחד הנפוצים ביניהם הוא חופשת לידה.
מיצוי זכויות העובד
עובד הסבור שזכויותיו בתחום יחסי העבודה נפגעו, יכול לפנות למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על מנת לברר את זכויותיו.
דיני עבודה שחשוב להכיר
החוק הישראלי מתקדם מאד ובפרט בכל מה שקשור בדיני עבודה. דיני העבודה בישראל נחשבים למובילים בתחום זה בעולם והם כוללים מגון תרחישים ומתייחסים לאוכלוסיות שונות
תחלופת עובדים
במונחים של משאבי אנוש, תחלופת עובדים אומרת אחד משלושה דברים: עובדים שעוזבים, עובדים שמפוטרים ועובדים שמגויסים לחברה. המדד היחידי שנחשב בנושא זה הוא כמה זמן
ביטוח תאונות עבודה / תאונות אישיות
מבוטח זכאי לדמי פגיעה אם הוא נפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע, וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת, ובפועל